לסק מרדכי דב נ' בטוח לאומי-סניף ת"א-מח' משפטית

החלטה

1.ביום 1/6/12 ניתנה חוות דעתו של פרופ' אנדריי קרן בעניינו של המבקש, (להלן גם: "התובע").

2.הצדדים הורשו להגיש שאלות הבהרה למומחה הרפואי וביום 11/11/12 ניתנו תשובתיו של המומחה לשאלות ההבהרה שהופנו אליו.

3.הצדדים הורשו להגיש פעם נוספת שאלות הבהרה למומחה הרפואי וביום 22/2/13 ניתנו תשובותיו של המומחה לשאלות ההבהרה כאמור.

4.יובהר, כי חוות דעתו של פרופ' אנדריי קרן בתיק זה הנה חוות דעת נוספת וזאת לאחר שד"ר מיטס אילן מונה כמומחה מטעם בית הדין ולאור בקשת התובע מונה בעניינו מומחה נוסף.

5.הן המומחה הראשון והן המומחה השני שללו קיומו של קשר סיבתי בין תנאי עבודתו של התובע לבין מצבו הרפואי (אוטם שריר הלב).

6.לאחר קבלת תשובותיו של המומחה הרפואי על שאלות ההבהרה הנוספות שהועברו אליו, הגיש התובע בקשה נוספת למינוי מומחה רפואי נוסף. הנתבע התנגד לבקשת התובע ועל כך דרושה הכרעתי.

7.לאחר ששקלתי את טענות הצדדים הגעתי לכלל מסקנה כי אין לקבל את בקשתו של התובע ואין מקום למינוי מומחה רפואי נוסף.

בחוות דעתו של המומחה הרפואי נקבע כי, התובע הנו בעל גורמי סיכון להתפתחות טרשת כלילית ולכן היה בסיכון מוגבר לעומת אדם רגיל בגילו ללקות במחלה וסיבוכיה, כולל אוטם חריף של שריר הלב.

על רקע גורמי הסיכון המשמעותיים והרבים התפתחה בעורקי התובע במהלך השנים מחלה טרשתית קשה ומפושטת בשלושת עורקי הלב. בשבועות שקדמו לאירוע החריג בעבודתו ולאשפוזו התובע סבל מתעוקה טרייה, על רקע מחלתו הכלילית הקשה והמפושטת.

המומחה קבע, כי התובע סבל מתעוקה טרייה אשר הופיעה ללא קשר לאירוע חריג בעבודתו, כי התעוקה הופיעה לפני האירוע החריג, נמשכה ביום האירוע החריג וגם בימים שלאחריו ו – 3 ימים לאחר האירוע בעבודה התפתח לאוטם ללא הרמת מקטע ST כמהלך טבעי של מחלתו.

המומחה קבע, כי לאירוע לא הייתה כל השפעה על הופעת האוטם החריף ואף אם באופן תיאורטי מעלים את האפשרות כי לאירוע הייתה השפעה הרי היא שולית, מזערית ובלתי משמעותית לחלוטין בהשוואה למצבו הבריאותי של התובע באותו מועד.

8.המומחה הרפואי התבקש להשיב על שאלות הבהרה על חוות דעתו ומתשובותיו עלה, כי כאמור, התובע סבל מתעוקת לב בלתי יציבה לפני האירוע בעבודה ולאחריו, ולכן האירוע לא השפיע על הופעת התעוקה הבלתי יציבה.

המומחה קבע, כי האוטם התרחש שלושה ימים לאחר האירוע בעבודה וכחודש לאחר שהתובע החל לסבול מתעוקה בלתי יציבה.

9.המומחה הרפואי התבקש להשיב על שאלות הבהרה נוספות ומתשובותיו עלה, בהתייחסות לפרק הזמן שחלף בין האירוע החריג לבין אוטם שריר הלב (3 ימים) קבע, כי פרק הזמן שחלף מחליש את הטענה לקיומו של קשר זמני סביר בין האירוע החריג לאוטם ולא זו בלבד, כי בתובע קיננו כמעט כל גורמי הסיכון המוכרים בקרדיולוגיה להופעת אוטם שריר הלב, כולל מצב של תעוקה טרייה ובלתי יציבה הכרוכה בסיכון גבוה להתרחשות אוטם חריף של שריר הלב כמהלך טבעי של מחלתו. כל זאת על רקע מחלה כלילית קשה ומפושטת בעורקי הלב.

10.בתגובה לתשובותיו של המומחה הגיש התובע בקשה למינוי מומחה נוסף בתיק. לטענתו, המומחה הרפואי משוייך לאסוכלה רפואית השוללת קיומו של קשר סיבתי בין אירוע חריג בעבודה להופעת אוטם שריר הלב בטווח של מספר ימים ובכך נפגע סיכויו של התובע למשפט הוגן.

יש לדחות את טענה זו של התובע. המומחה הרפואי פרט בחוות דעתו ובתשובותיו לשאלות ההבהרה באופן ברור ונהיר, כי לתובע גורמי סיכון רבים להופעת אוטם שריר הלב. המומחה קבע, כי שבועות טרם הופעת האוטם וטרם האירוע החריג התובע סבל מתעוקה טרייה ובלתי יציבה.

המומחה הרפואי קבע, כי כל גורמי הסיכון הם שהביאו להתפתחות האוטם וזהו הנימוק העיקרי לשלילת קשר סיבתי בין האירוע החריג להופעת האוטם.

המומחה קבע בנוסף, כי במקרים בהם חולף זמן של 3 ימים ממועד האירוע למועד הופעת האוטם קיים סיכוי נמוךקיומו של קשר סיבתי בין השניים.

לא שוכנעתי, כי בשל כך יש לשייך את המומחה הרפואי לאסכולה מסויימת השוללת על הסף קיומו של קשר סיבתי בכפוף לחלוף הזמן, לא ניתן לקבוע זאת מעיון בחוות דעתו ואני סבורה כי מדובר בפרשנות מוטעית ושגויה של חוות הדעת.